החלטה בתיק ע"נ 6288-04-13

        רקע כללי

1.      המערער מבקש מהוועדה להכיר בו כנכה לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום)[נוסח משולב] התשי"ט-1959 [ להלן- חוק הנכים] וזאת בשל מחלת פיסורה כרונית שממנה הוא סובל כיום ושלטענתו נגרמה לו בשל תנאי שירותו בצה"ל.

2.      באתר האינטרנט של קופת חולים כללית מתוארת הפיסורה כך:

 " במחלה זו נוצר סדק בעור המצפה את מוצא פיהטבעת. בדרךכלל ממוקמת הפיסורה (החתך) בדופן האחורית של פיהטבעת ולעתים בדופן הקדמית. המחלה מתאפיינת בכאבים עזים בעת היציאות ובדימום. 

3.      להלן כמה עובדות העולות ממסמכים המצויים בפנינו:

א. המערער יליד שנת 1983.

ב. המערער התגייס לצה"ל ביום 11.8.02 בפרופיל 97, אך בבקו"ם נקבע לו פרופיל 64 עקב "בעיות בדיבור".

ג. כחצי שנה לאחר גיוסו, החל המערער לסבול מכאבים בפי הטבעת ואובחן כסובל מפיסורה.

ד. בינואר 2003 עבר המערער ניתוח להסרת הפיסורה.

ה. לאחר כחצי שנה שב המערער להתלונן על גרד אנאלי, והוא סובל מבעיה זו עד היום.

ו. ביום 3.6.03 הגיש המערער את בקשתו הראשונה בפני קצין התגמולים להכרתו כנכה אך בקשתו נדחתה. בבקשתו טען המערער שמחלתו החלה במהלך הטירונות עקב תזונה לקויה והחמירה עקב תנאי הגיינה לקויים. המשיב דחה את בקשת המערער עקב אי המצאת תיק רפואי מקופ"ח.

ז. ביום 18.7.05 הגיש המערער את בקשתו השנייה להכרה כנכה ובקשתו נדחתה ע"י המשיב מפאת אי הוכחת קשר סיבתי בין תנאי השירות לבין מחלת המערער. 

4.      החלטת קצין התגמולים התבססה על חוות דעתו הרפואית של ד"ר עודד זמורה בה נכתב כדלהלן: " למיטב שיפוטי, ...אין בתנאי שירותו של ניסים בכדי לגרום או להחמיר גרד אנאלי, או לגרום לפיסורה אנאלית". בעקבות זאת, ביום 9.1.11 פנה המערער אל המשיב בבקשה לעיון נוסף לפי סע' 35 לחוק וצירף לבקשתו מסמכים עדכניים מרופאיו המטפלים, אך בקשה זו נדחתה, שוב בהסתמך על חוות דעת נוספת של ד"ר זמורה אשר כתב כך: " אין מחלוקת על טענתו של ניסים בן עמי, כי הסימפטומים מהם הוא סובל החלו בעת שירותו הצבאי....יחד עם זאת אין באלה כשלעצמם בכדי להעיד על קשר של גרימה או החמרה בין תנאי שירותו הצבאי לבין מחלות אלו".

5.      על החלטה זו הוגש ערעור אך מכיוון שלהודעה לא צורף דבר, הוחלט על מחיקת הערעור. המערער פנה שוב אל קצין התגמולים בבקשה לעיון נוסף וגם בקשה זו נדחתה ועל כך תלוי ועומד הערעור שלפנינו. המערער שב וטוען שמחלתו שהופיעה במהלך שירותו הצבאי מקורה בתנאי שירותו.

6.      המערער לא צירף חוות דעת רפואית מטעמו המצביעה על קשר בין שירותו הצבאי לבין המחלה. תחת זאת הגיש המערער ליו"ר הוועדה בקדם משפט מיום 13.2.14 שקיים יו"ר הוועדה, את המסמך הרפואי מ/1 מיום 4.8.13 (להלן- התרשומת הראשונה) הכולל גם תרשומת נוספת מיום 19.1.2014 (להלן-התרשומת השנייה).  שתי התרשומות הן של ד"ר ליסי יוסף המטפל במערער. הרופא הנ"ל שלא הכין חוות דעת רפואית כחוק, ציין שהמערער מוכר לו קרוב ל-10 שנים בשל דרמטיטיס פריאנלית. בהמשך הוא כתב כך: " הסיבה הסבירה היא SOILING דלף קל, ייתכן מאד בהקשר לניתוח פיסורה".בתרשומת השנייה הוא כתב "" דרמטוזיס פירינאלית על רקע SOILING. כעת יש דלקת קדמית בולטת מעט יותר". במילים אחרות, כבר לפי התרשומת הרפואית מ/1 (אף כי זו לא הוגשה כחוות דעת רפואית כחוק) אין טענה שמחלת המערער היא "עקב תזונה לקויה והחמירה עקב תנאי הגיינה לקויים".

7.      ד"ר עודד זמורה הנחשב למומחה בתחום הכירורגיה הכללית ופרוקטולוגיה  בחוות דעתו מיום 28.2.06  כתב בין היתר כך : " גם אם הפיסורה או תיקונה הם הגורמים לגרד במקרה זה (ואין לכך הוכחה), הרי הפיסורה גם היא לא נגרמה עקב השירות".

8.      יצויין כי בתיקו הרפואי של המערער ישנם כמה איזכורים רפואיים מהשנים  89  ,91,  91 ,92 ו-93 (היינו לפני שירותו הצבאי) על " גרד בפי הטבעת".

9.      המערער לא הגיש חוות דעת רפואית המצביעה על קשר בין מצבו הבריאותי והשירות בצבא. הדרך היחידה להוכיח קשר כזה היא באמצעות חוות דעת [ ראו לעניין זה ע"א 147/74 חנן ידידיה נ' משהב"ט, פ"ד כט (2) 533]. המערער אינו יכול להיבנות מהטענה שהמחלה התגלתה בזמן השירות. עליו להוכיח שהמחלה נגרמה עקב השירות. בע"א 187/83 רדושיצקי נ' קצין התגמולים, פ"ד לו'(4) 361, 366 נקבע ש" אין להחמיר עם התובע, במיוחד כאשר באים לשקול את הראיות אשר בעזרתן מבקש הוא להרים את הנטל המוטל עליו. אין הוא חייב לבסס את טענותיו עד לדרגת שכנוע של "קרוב לוודאי", ודי אם עולה מההוכחות בשלמותן, לרבות החומר הרפואי, כי מתקבל מאוד על הדעת, שאמנם קיים קשר סיבתי בין השירות הצבאי לפרוץ המחלה. אך לא הייתי מסתפק בפחות מזה". באין חוות דעת רפואית התומכת בערעור, אין לנו אלא לדחות את הערעור.

10. לפיכך, הננו מחליטים לדחות את הערעור. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.